הרי את

ברוך אתה…
"איפה שמים הכסף?"
משמח ציון בבניה…
"מתומרת! לא ידעתי שאחותו גרושה!"
בורא פרי הגפן…
"יא מגעיל, מה אתה אוכל ת'דבר הזה?"
שהכל ברא לכבודו
"אתה רוצה לימון בקולה?"
אשר יצר את האדם בצלמו
"תביאי שתיים, חם פה, כוסואומו!"
משמח חתן עם הכלה
"אמן!"

באמצע החופה הוצאתי את הפלאפון לרשום את כל הדברים האלה כדי שאני אזכור שזה באמת קרה.

– – – – – –

לאולם אירועים קוראים על שם מקום מאוד מפורסם בארה"ב.
"קצת אירוני, לא?" אמרתי לזאת שישבה לידי "חתונה יהודית כשרה במקום סטייל אמריקה?"
לפחות הייתי בשקט בזמן החופה והקידושין.

זה עדיין החלק האהוב עלי בחתונות, רגעי הקידוש והדמעות אבל נדמה לי שאני בין היחידים. החברים הטובים-טובים עומדים מקרוב ומצלמים, זה לא שאין צדיקים בסדום, אבל מה לי ולסדום? המוסיקה חזקה לי, הנשים נראות לי ערומות מידי על עקבים גבוהים מידי, במזרחית כל השירים נשמעים אותו דבר ונדמה שאני היחידה שתוהה על הקשר בינם לבין טראנס.
יכול להיות שפשוט הזדקנתי ופעם כל זה היה נראה לי כמו חלק מטקס כייפי של לראות ולהראות. אבל הלב שלי התהפך כשחצי מהאורחים נכנסו למזגן במקום להזיל דמעה ולמחוא כף אחרי ה"הרי את-" . גם החצי שנשאר ליד החופה לא מי יודע כמה התעניין.

אז בזמן שנדמה שאפילו הרבנים עושים ביניהם תחרויות על הדאחקות, מה יגידו אזובי-החילונים???

המבדיל בין קודש לחול

קדוש, על פי חכמת הקבלה, זה נבדל.
הרי את מקודשת לי – הרי את נבדלת לי, נפרדת, מיוחדת לי, מכל הנשים.
כך השבת על פני כל הימים בשבוע,
כך הכלה עבור החתן
והרגע של החופה על פני הריקודים והאוכל.
הרגע שבו אפשר לחזות בימינו אנו באהבה ברגעי החסד שלה

הכלה היתה יפהפיה,
החתן הסתכל בה בעיניים כאלה שאני מאחלת לחברות שלי הרווקות שיסתכלו עליהן ככה.
ואני כרגיל חשבתי על המבדיל בין קודש לחול, יוצר האדם,
ומה דעתו על האדם הזה שהוא יצר
ועל עם ישראל שלו.

אני מתגעגעת לעם ישראל הרגשן, זה שבוכה בכותל ומוחא כפיים כשהמטוס נוחת.
אני אוהבת אותכם ישראלים ולא אמריקאים,
לא אכפת לי איך הפן וכמה עלתה לך השמלה
או איזה סמל יש לך, גבר גבר, על החולצה.
אכפת לי שנעמוד ביחד בזמן הקידושין, נוציא טישיו אחת לשניה
ושיעמוד שם איזה גבר שיחזיק את העמודים של החופה,
במקום איזה סידור מפנסים שמה הם בכלל אומרים??

עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה

רק אתמול אמר לי מישהו שהוא מאמין שהאהבה תנצח
והזוג הזה שהתחתן היום כנראה מאמין בזה גם כן.
וגם אני היום האמנתי כשהקשבתי בפעם האלף ל-7 הברכות
וגם התרגשתי בפעם האלף.
אבל בעיקר ראיתי מסביב את החוסר אמונה, והאדישות והדיבורי-סרק ותלבושות-הסרק,
ואת כל הפשעים שהאהבה צריכה לכסות עליהם.
אז חשבתי שכדאי שמישהו יגיד את זה לבורא פרי הגפן,
זה שהכל נהייה בדברו,
שידבר קצת עם העם שלו!

שמעת?