לכו תחבקו איזה חייל

דברים שכתבתי מליבי בתגובה לפוסט המקסים הזה:

אחת הסוגיות השנויות במחלוקת ביהדות, היא הבחירה החופשית.
יש או אין בחירה?
ואם הכל ידוע והרשות נתונה,
אז מה נתון? איזו רשות?

יש לנו סוג של בחירה ב-למה אני מאמין ו- באיזו סביבה אני בוחר להקיף את עצמי.

האם אני מאמינה לתקשורת שמטפטפת לי מנות של רעל מכל עבר? או שאני קוראת את הפוסט הזה של Gilad Bar-Yamin ואני אומרת לעצמי: לא יכול להיות שאנחנו במצב כזה גרוע אם זה העם שלנו.

לא יכול להיות.
אל תאמינו לתקשורת,
תאמינו לחברים שלכם,
לאנשים טובים באמצע הדרך,
תבחרו לחפש את הטוב ותדבקו אליו.

יש לכם בחירה,
עץ הדעת טוב ורע,
הרע מוגש על מגש של כסף,
יש לו הרבה סוכני מכירות, נחשים,
אבל לבחור לראות את הטוב?
זאת כבר משימה של בני אדם.

אז זה מה שעומד לפניכם היום:

רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃

תבחרו בחיים, אחים ואחיות,
תבחרו לחפש את הטוב ולהחזיק בו,
תקיפו את עצמכם בסרטונים טובים,
בחברים טובים,
תעשו Unfriend & dislike
לכל מי שמאכיל אתכם רע ופילוג,
תלמדו את האלגוריתם של פייסבוק
שאתם אוהבים דברים טובים ומדפדפים דברים רעים ומפלגים.

לא תאמינו מה זה יעשה למצב הרוח הכללי שלכם.

ובעיקר
לכו תחבקו איזה חייל
תחזקו מישהו ברשתות החברתיות
תחבקו מישהו שגורם לכם לראות טוב
תקיפו את עצמכם בטוב,
העולם ישתפר לכם פלאים, אני מבטיחה.

זה בידיים שלנו.
תבחרו להיות הידיים המחבקות
במקום אלה שמקלידות שנאה
זה במרחק בחירה
״ובחרת בחיים״
אלה החיים שראוי לבחור בהם,
שיהיה לנו טוב סוף סוף לחיות אותם.

חיבוק, עם ישראל שלי