סך הכל קליפ תמים

״למה את לא יכולה להיות כמו שאר האמהות?״ הילדה שלי שאלה אותי לפני כמה ימים ״לאף אחת אין בעיה עם המוסיקה שילדים שומעים היום, רק לך.״
הדבר היחיד שעשיתי טוב בחיים האלה, זה לבנות מקום בטוח של שיחה ביני לבין הילדה שלי. כשאני מבינה שהיא יכולה להגיד לי הכל, אני לרגע אחד מורידה את השוט של האשמה, זה שמקבלים במתנה כשהופכים להיות הורים, ואומרת לעצמי ״נו, לפחות יש לה מקום להתבטא. יכול היה להיות יותר גרוע״

״בואי נראה את אחד השירים ביוטיוב והלוואי שאני אמצא את המילים להסביר לך מה דופק לנו ת׳מוח שם״ אמרתי לבסוף, רוצה להיות אמא מתקדמת ״ואולי לא, אולי נגלה שאני סתם מגזימה והכל טוב.״

שמנו את הקליפ של אגם בוחבוט:

המחשבה היחידה שעברה לי בראש היא:
אוקיי, איך לעזאזל אני מסבירה עכשיו לילדה בת 9 וחצי מה זה פורנו?

סך הכל ריקוד תמים

אמרתי לילדה שלי שאני צריכה זמן למצוא את המילים להסביר, בינתיים שתשמע את המוסיקה בלי להסתכל על הקליפ, והוספתי מה שהצלחתי לבטא: ״אין סיבה שילדה בת 9 תצפה בנערים ונערות ערומים ואני אסביר לך כשאני אמצא את המילים מה כל כך דפוק בזה שאנשים רוקדים ערומים ובתנועות שהם עושים.״ אם אפשר לקרוא לתנועות של זיונים ׳ריקוד׳ אבל בואו נניח שאני לא מבינה כלום בריקוד.

ואז חשבתי לעצמי, שאיך שאני לא אסביר את זה אני לא יוצאת מזה טוב. כי מה אם עכשיו יהיו לה סרטים על ריקוד? או על עירום? ״בגדול זה לא דפוק לרקוד או להיות ערומים,״ הייתי חייבת לרכך את המכה ״רק שעירום זה משהו פרטי והיום זה נהייה הכל פומבי, את יודעת מה זה פומבי, כן?״
״אמא נו באמת…״
״בסדר, אני בודקת…״

הייתי רוצה לדעת מה עובר בראש של אותן האמהות הקוליות שרואות עם הילדים שלהן את הקליפ הזה (סתם נטפלתי לקליפ הזה, יש בלי סוף), ולא מבינות מה לא בסדר בו. נגיד מה אתן רואות בתמונה האחרונה, חבורה תמימה של נערים ונערות שעוד רגע נכנסים למים? והריקוד על העמוד? כאילו מה השלב הבא, ריקוד על ברכיים של איזה שוגר דדי שבמקרה עבר במקום? גם זה ״סתם״?

ריקוד על עמוד זה ספורט

הכי אני אוהבת את העיוותים שהמוח האנושי יוצר. הידעתם שריקוד על עמוד נחשב לענף ספורט לגיטימי? לא בדקתי בדיוק מתי קרה השינוי הזה שהעמוד יצא ממועדוני חשפנות ובתי זונות אל עבר חדר הכושר הקרוב למקום מגוריכם, אבל שוב, ברור שזאת אני. זה רק עמוד. זה רק ריקוד. עדיף בלי חולצה, אם אתה גבר, או עם מכנסון-כוס אם את אישה. ובעיקר – למה את עושה מזה סיפור?

איך לעזאזל אני הולכת עכשיו להסביר לילדה שעוד לא בת 10, שכל היום מחקה ריקודים של נועה קירל, שהתנועות שהיא עושה הן תנועות סקסיות?? איך להגיד לה שהלב שלי צונח כל פעם שאני רואה אותה מחקה דברים שאין לה מושג מאיזה עולם הם לקוחים וזה לא סתם תנועות גוף תמימות?

את סתם מגזימה

אני רק נראית אשכנזיה. גדלתי על מוזיקה יוונית ומזרחית כבדה ואירועים שהשיא שלהם הוא רקדנית בטן. איזה יופי, הא? שוברים צלחות, כולם מענטזים, שותים, אוכל טוב, צוחקים, רק האשכנזייה לא רוקדת. כן, זאת אני, הכבשה הלבנה של המשפחה. לקח לי זמן להסביר לעצמי שיש משהו מאוד מטריד בחבורה של גברים שיכורים רוקדים סביב אישה חשופה שרוקדת בתנועות סקסיות להפליא.

הבעיה עם תרבות, זה שהיא נהיית לגיטימית, ואז לכי תסבירי לאנשים שאת ב-over dose של סקס ואת רק ילדה ואיפה המבוגר האחראי פה, אני רוצה הביתה. בעיקר שזאת רק את. כולן משתפות פעולה בשמחה ועינטוזים ובגדים כל כך קצרים וחשופים שבאמת למה אני מתפלאה שהקליפ של אגם בוחבוט נראה להם כמו ריקוד חסידי?

עכשיו לכי תסבירי לילדה שלך שסקס עדיף שיהיה כרוך באהבה, עדיף שיעשה בין שניים ולא בפומבי, לכי תסבירי לה שעד לפני כמה שנים מה שהיא רואה היום ביוטיוב היה נחשב לפורנו רך, לכי תסבירי לה מה זה פאקינג פורנו.

אבל בעיקר, לכי תסבירי לעצמך, שזה כמעט חסר סיכוי. נראה אותך מול תקשורת, בעלי אינטרסים, נראה אותך מול משרד החינוך האהוב עליך שמעביר שיעורים על אמצעי מניעה אבל לא זכור לי שאי פעם שמעתי על תוכנית לימודים שאשכרה מתעסקת בדברים הזויים כמו זוגיות, חיזור, טבע הגבר, האישה ואיך לעזאזל חיים ביחד שני יצורים כל כך שונים.

אמא, את כזאת עתיקה.

מה רע בסקס??

לא מזמן מישהו אמר לי שהוא לא מבין איך זה שיש גברים שהולכים לגמילה מסקס. זה הרי כזה כייף, ממה יש להגמל?? שאלה טובה, למה להגמל ממשהו טוב? "הבעיה היא לא בסקס," עניתי לו ״אלא בריקנות שאתה מרגיש אחרי זה״.

אדם זה יצור די פשוט, בורח מיסורים ורודף אחרי תענוג. עד כאן אין שום דבר לא בסדר. להפך. זה הטבע שלנו, אין טעם להלחם בזה. הבעיה מתחילה כשאתה מפסיק להרגיש. כשאתה שוכב עם אישה אחרי אישה, עם כמה ביחד, עם סמים, בלי סמים, ניסית כבר כל סטייה שידועה למין האנושי וגם אלה שעוד לא ועדיין – כשעובר ה-high, אתה מרוקן כל כך שבא לך למות. ומה תעשה? יותר סמים? יותר נשים? יותר פעמים ביום, בשעה, תהיה א-מיני- דו-מיני, תתנזר, מה תעשה כדי להרגיש שוב?

התשובה מתחלקת לשניים. נתחיל מזה, שאת הטבע האנושי אתה לא יכול וגם לא צריך לשנות. תאכל כמה שאתה רוצה, תזדיין כמה שאתה רוצה, תרוויח כסף, תקנה תארים, כבוד – תעשה מה שאתה רוצה בחיים האלה. זה הטבע האנושי ואין לך סיכוי לשנות אותו. להפך, הוא רק הולך ומדרדר.

הבעיה האמיתית היא במקום אחר לגמרי. מקום שנקרא ״הכרת הרע״. זה מקום שלא קשור למעשים שלך בפועל, אלא להבנה שבדרך שאתה הולך בה, אתה לעולם לא תצליח להיות מאושר ליותר משתי דקות. תוך כדי כתיבת השורות האלה, אני חושבת שיש אנשים שאני לעולם לא אצליח להסביר להם את העניין הזה עד הסוף, אבל בעודי מחפשת מילים, שלחו לי כתבה מ-Ynet על ילדים בכיתה ג׳ שמכורים לפורנו. אין על אלוהים הזה, בדיוק כשחשבת שלא יכול להיות יותר גרוע, הוא מראה לך שדווקא אפשר, ובגדול. ואז הבנתי שאין ברירה. לנסות אני חייבת.

שאלוהים ישמור

מזל,
שיש אנשים
שמרגישים בתוך עצמם
שמשהו לא בסדר בחיים האלה.
וזה לא משנה אם הם מוצלחים
או מבואסים מהכל, אלא
בתוך עצמם הם פשוט
מרגישים שהחיים
מתפוררים.
החיים
האישיים,
החברתיים,
המשפחתיים
הזוגיים, הכל
מתפורר.
החיים,
כבר יותר
גרועים ממוות.
זה נקרא ״הכרת הרע״.

וזה לא דכאון, למרות ש-
שתחושת היאוש כבדה מנשוא,
זה כמו חוסר שקט פנימי, ריקנות,
שלא מתמלאה מכלום. כלום.
זאת ההרגשה, עמומה
אבל קיימת ובועטת,
שחייב להיות
משהו אחר.
.
ובאמת
יש.
.
יש
קשר אחר
בין בני אדם,
בעיקר בין גבר לאישה,
היהדות החכמה שלנו קראה לו:
איש, אישה ושכינה ביניהם
וזה כל כך קשה להסביר
כי בין איש לאישה
במקום שכינה,
יש אגו,
משבר,
חוסר רצון
להתאמץ, לחזר,
להבין אחד את השני,
ועוד לא דיברנו על מחוייבות,
ועל למה בכלל להביא ילדים,
זה פלא איך האנושות
הצליחה כל כך
לעוות הכל.
אפילו
בטבע
אצל החיות
אחרי שגומרים
לא קמים והולכים
אלא דואגים לדור הבא
ביחד. ואצלנו מה?
אכפת לנו בכלל
ממישהו שהוא
לא אנחנו?
הסקס
זה חלק
מסיפור גדול
ומורכב הרבה יותר
שהשורה התחתונה שלו
היא חוסר יכולת להיות בקשר
וחוסר הבנה מהותי של איך ומה
יכול לחבר בינינו, ובכלל
למה לנו, מה ייצא לנו
בשביל מה צריך
את הביחד
הזה.

סוף דבר

אין סיכוי שאת כל הסיפור הזה אני מצליחה להסביר לילדה שלי. אני אדם של מילים, אבל יש רגעים, עם כמה שאני גם אדם חילוני, שאני חושבת שלא נשארה לי ברירה אלא להתפלל. ואלוהים, לא יודעת אם שמתם לב, יש לו נטייה לענות רק אחרי שהוא מביא אותך ליאוש טוטאלי. אז הוא נזכר להראות שיש עוד אנשים שאכפת להם ועושים דברים מדהימים.

אני אולי לא המאמינה הכי סטנדרטית בבונה עולם, אבל אני מאמינה בכמה מנפלאות הבריאה שלו, למשל בכח של המילים והאינטרנט לרקום מחדש את היחסים בינינו – לכן אני כותבת. ואני מאמינה גם, שאם אנחנו עם ישראל, ואם ניתנה לנו חכמת הקבלה, אז אולי כדאי שסוף סוף נקשיב לחכמה הכי גדולה שנבראה. זאת שאפשר לתמצת אותה במשפט ״ואהבת לרעך כמוך״.

אלא אם יש לכם רעיון אחר. תכתבו, אני אשמח לשמוע 🙂
בשביל מה אלוהים נתן לכם מקלדת ואינטרנט?