פאנית
כזאת שעושה פאות
יהודיה
כזאת ששומרת מצוות
טבריינית
כזאת שגרה בעיר ללא הפסקה מהחום
עומדת ומדברת איתי
המושבניקית
כזאת שגרה במטע זיתים
תל אביבית
לשעבר אבל זה עדיין בפנים
עומדות בחדר מלא ספרים
קודש
ספרי קודש יהודים
הגעתי בסך הכל למסור לה חבילה
אבל הספרים עצרו לי את הנשימה
״אני חילונית אבל מתקרבת״
הסברתי לה את ההתפעלות
״את דווקא נראית קרובה״
היא ענתה בחיוך
וכך
תוך שניה של הכרות מקרית
היא סיפרה לי על החטופים
על התפילות
היא אולי חרדית
״אבל הם כולם אחים שלנו״
ואני
זכרתי טוב טוב את המילים שלה
כדי להגיד לכם
שתסגרו את הטלוויזיה
למען השם
למענכם
למען החיילים
החטופים
אחד למען השני
לכו תכירו את האנשים אישית
תשתו קפה, תדברו
תשאלו
את אלה שחזרו מהקרבות
שם אין מפלגות, דעות, פאות
בשדה הקרב
יש עם אחד
ואנחנו
בבית
צריכים להתחייל (מלשון חייל)
גם כן
לשים לנו מפקד
שהוא הלב
ולא איזה אידיוט במסך
להיזכר כי עוד לא מאוחר
שישראלי
זה לא תואר מקרי
אלא מהות ותעצומות נפש
שמתגלות רק כש-
אנחנו יחד
מעל כל מה שמפריד
אחים,
אחיות,
נששששמות טהורות
ש-רבות בסך הכל
כי הן מתגעגעות.
.
.
.
.
״ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו,
על ידי שנאת חינם,
נשוב להיבנות והעולם עמנו ייבנה
על ידי אהבת חינם״
(הרב קוק, יהודי אוהב)