לא נולדתי חובבת דתיים
בטח לא חסידה של הקב״ה
להפך.
גדלתי על ברכי תקשורת מפלגת ומשסעת.
אני מגיעה מבית חילוני אדוק
ימני לדורות
שהתארחו בו יומם ולילה גם ערבים וגם דתיים.
גם אצלנו צעקו על הטלוויזיה, התווכחו עם החדשות וקיללו כל מי שחושב אחרת
אבל בחיים, בחיים לא הרשו לנו להתנשא על אף אחד. אף אדם.
כולל לא על דתיים.
כולל לא על ערבים.
שמו ״מולדת״ בקלפי וחצי שעה אחרי ההצבעה שתו קפה עם הערבים שעבדו איתם יחד.
הדליקו מנגל בשבת אבל בימות החול הסתובבו באותם חוגים עם השכנים הדתיים.
.
הדיבר הראשון אצלנו בבית הוא ״לא תתנשא״
אולי קצת אחרי ״אל תסתיר, שים על השולחן״
מעולם לא עשו אצלנו קידוש בליל שבת
ואף אחד לא קשר את הדיברות שבין איש לרעהו לאלוהים.
קשרו אותן לבני אדם.
.
נכון, הצבא אצלנו הוא עניין קדוש
וחרדים שלא עושים צבא הם בלתי נסלחים
אבל תמיד אמרו לנו שיש גם חילונים שלא עושים צבא,
לא למהר לצבוע אוכלוסיה.
ואני צבעתי.
יצאתי מהצבא, ישר לזרועות החמות של ההייטק
וחשבתי שחלק מהגדרות התפקיד היה להגיד ״החרדים המשתמטים״
ו״אני לא ימנית, אני לא מצביעה בכלל״
לא ידעתי מי אני.
ידעתי את מי התקשורת אמרה לי לשנוא.
.
כמעט עשור אחרי זה אני כבר אתחיל ללמוד קבלה ויהדות.
.
היום, אחרי 15 שנות התקרבות
ועודני חילונית ברובי,
אנשים מרגישים צורך לשאול אותי על אלוהים ועל דתיים.
אני מחבבת את הנושא אבל מרגישה שזה לא פייר כלפי היושב במרומים שדווקא אותי שואלים –
לא יכלו לשאול מישהו שהקשר שלו עם בורא עולם יותר ברור ויציב??
.
בכל מקרה, היום שלחו לי עמוד של איזשהו זועם-בשאלה (חוזר בשאלה זועם) שמוכיח את הדתיים על אמונתם הלא רציונלית. בסדר, אני בטוחה שיש לו הרבה סיבות לכעוס.
מפה לשם, הסתכלתי קצת בעמוד שלו, וראיתי שמישהו שאל אותו כזאת שאלה:
"קראתי היום ב״וואלה בחדשות" שהגב' XXX, מנהלת בי"ס חרדי XXX בנתניה הענישה שלוש תלמידות משום שעמדו בצפירה ביום השואה. העונש שהוטל עליהן הוא לבלות את היום בעמידה תוך קריאת פרקי תהילים״
.
תשמעו,
דתיה או חילונית,
אני ישראלית.
הדבר היחיד שראיתי בשאלה הזאת זאת שנאה טהורה.
שנאת חינם.
לא ממי ששאל אלא מהערוץ שפרסם כזאת ידיעה.
כאילו…. באמת??
רוב הדתיים כן עומדים בצפירה,
חלקם צאצאים, כמוני, של שורדי שואה,
אנחנו בעיצומו של יום הזכרון לחללי צה״ל
לפני שבוע נזכרנו ב-6 מיליון,
לא הבנתם את העיקרון???
אם לא רוצים להרוג אותנו אז אנחנו נעשה את זה בעצמנו?
.
אין לי טיפת טענה לאף אדם.
אנחנו תוצר של התודעה של הסביבה שלנו.
הטענה שלי היא למעצבי דעת הקהל
שבונים את אותה התודעה.
בידיים שלכם יש מקלדת ואתם תבחרו איזה ישראל אנחנו בונים כאן.
תכתבו על שנאה, תיצרו רעים ושונים –
אל תתפלאו שיהיו רעים ושונאים בבית הספר של הילדים שלכם.
תקלידו אהבה – תוכלו לישון קצת יותר בשקט בלילה, תאמינו לי.
אתם מחזיקים רובים בידיים,
קוראים לזה מקלדת,
הפכתם את האינטרנט לשדה קרב
ולי נמאס להשתתף במלחמה.
נמאס לי לאסוף בעל כורחי גופות נפגעות פעולות האיבה
וקורבנות פיגועי המקלדת.
.
עוד כמה שעות יחול יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל.
נראה לי, שאם אנחנו רוצים לזכות להגיע לשנה הבאה ועד 120 שנה,
כדאי שנלמד מחדש לקרוא ולכתוב.
ראיתם כתבה מפלגת ומסיטה?
דפדפו, תזכרו שעיתונים מחפשים כותרות
ושנאה היא כותרת קלה
תבחרו בטוב, יש הרבה ממנו,
רק שמשום מה זה נהיה פחות טרנדי
להגיד מילים כמו אחדות, שלום ואהבה
עד כדי אנחנו שרוטים
שיותר מגניבה לנו מלחמה ושנאה.
.
אין לי דרך לסיים את הפוסט הכואב הזה חוץ מאשר במילים של איש דתי, שאמנם היה לו כובע על הראש, אבל לפחות הוא דיבר על הפך-השנאה וההסתה:
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר,
קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ, עַמִּי
שמעתם?
קומו, עם ישראל,
תלבשו בגדי תפארת
וכפפות של משי לאצבעות על המקלדת
ואז באמת יהיה לנו יום עצמאות שמח.
